פוסט טראומה מורכבת – מה זה וכיצד ניתן להתמודד עם ההשלכות הרגשיות?

לא פעם אנחנו שומעים את המונח פוסט טראומה (PTSD), אבל האם אתם מכירים את המושג "פוסט טראומה מורכבת"? מצב זה, שזכה להכרה רשמית רק בשנים האחרונות, משפיע על חייהם של רבים שעברו טראומות חוזרות או ממושכות. בניגוד לפוסט טראומה "רגילה", הגרסה המורכבת מביאה איתה מאפיינים ייחודיים ואתגרים נוספים. במאמר זה נצלול לעומק התופעה, נבין את מקורותיה, נכיר את הסימפטומים המאפיינים אותה ונבחן דרכי התמודדות וטיפול. בין אם אתם מתמודדים עם המצב בעצמכם, מכירים מישהו שחווה אותו, או פשוט רוצים להרחיב את הידע שלכם – הצטרפו אלינו למסע מעמיק להבנת פוסט טראומה מורכבת.

מהי פוסט טראומה מורכבת?

פוסט טראומה מורכבת (Complex PTSD או C-PTSD) היא מצב נפשי שהתפתח בעקבות חשיפה לאירועים טראומטיים חוזרים, ממושכים או מצטברים, לרוב בעלי אופי אישי ובין-אישי. בעוד שפוסט טראומה "רגילה" יכולה להתפתח לאחר אירוע בודד (כמו תאונה, אסון טבע או פיגוע), פוסט טראומה מורכבת מתפתחת כתוצאה מטראומה מתמשכת, במיוחד כאשר לקורבן יש מעט שליטה או יכולת להימלט מהמצב.

ההבדל בין PTSD רגיל לפוסט טראומה מורכבת

אף שקיים דמיון בין שני המצבים, ישנם הבדלים משמעותיים בין PTSD "רגיל" לפוסט טראומה מורכבת:

מקור הטראומה: PTSD רגיל מתפתח בעקבות אירוע בודד, בעוד שפוסט טראומה מורכבת נובעת מאירועים חוזרים או מתמשכים, לרוב במסגרת יחסים או מצבים שקשה להימלט מהם.

טווח הסימפטומים: בעוד שב-PTSD רגיל הסימפטומים העיקריים כוללים פלאשבקים, הימנעות, ועוררות יתר, בפוסט טראומה מורכבת ישנם גם קשיים בוויסות רגשי, שינויים בתפיסת העצמי, ובעיות ביחסים בינאישיים.

שינויים באישיות: פוסט טראומה מורכבת משפיעה באופן עמוק יותר על האישיות ותפיסת העצמי – עד כדי שחלק מהאנשים חשים "אובדן זהות" או "עצמי מרוסק".

הכרה בספרות המקצועית: בעוד ש-PTSD מוכר זה עשרות שנים, פוסט טראומה מורכבת קיבלה הכרה רשמית רק לאחרונה. ב-2018 ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכיר בה כאבחנה נפרדת ב-ICD-11, אך היא עדיין אינה מופיעה כקטגוריה נפרדת ב-DSM-5 (המדריך האמריקאי לאבחון פסיכיאטרי).

גורמים לפוסט טראומה מורכבת

פוסט טראומה מורכבת מתפתחת בעקבות חוויות טראומטיות חריפות, חוזרות או ממושכות. מה שמאפיין את הגורמים לפוסט טראומה מורכבת הוא תחושת חוסר האונים והכליאה בסיטואציה הטראומטית, כאשר האדם חש שאין לו דרך להימלט.

התעללות ממושכת

אחד הגורמים המרכזיים לפוסט טראומה מורכבת הוא חשיפה לאלימות והתעללות לאורך זמן:

התעללות פיזית: הכאה, דחיפות, גרימת כאב גופני באופן חוזר ומתמשך.

התעללות רגשית: השפלות, איומים, בידוד חברתי, שליטה פסיכולוגית, והפחדה מתמשכת.

התעללות מינית: ניצול מיני חוזר, במיוחד כאשר מתרחש על ידי דמות סמכות או אדם קרוב.

הזנחה: הימנעות עקבית מסיפוק צרכים בסיסיים (פיזיים או רגשיים), במיוחד אצל ילדים.

היבט מכריע במצבים אלו הוא שהאדם חש לכוד וחסר אונים, ללא יכולת לשנות את מצבו או להימלט מהסיטואציה הפוגענית.

טראומות בילדות

פוסט טראומה מורכבת נקשרת פעמים רבות לטראומות שהתרחשו בילדות, תקופה קריטית להתפתחות המוח והאישיות. טראומות בגיל צעיר משפיעות באופן עמוק יותר משום שהן מתרחשות בזמן שהילד עדיין מפתח את הכלים הרגשיים והקוגניטיביים להתמודדות:

גדילה בסביבה כאוטית: משקי בית עם אלימות, התמכרויות, או מחלות נפש לא מטופלות.

התעללות מצד מטפלים: כאשר הדמויות שאמורות לספק ביטחון והגנה הן אלו שפוגעות בילד.

עדות לאלימות: צפייה באלימות כלפי אחרים בסביבה הקרובה, במיוחד כלפי בני משפחה.

הזנחה רגשית: היעדר תמיכה, אהבה וטיפול רגיש, אשר חיוניים להתפתחות בריאה.

היבט ייחודי וחשוב של טראומות ילדות הוא שהן משפיעות על התפתחות מערכות ההתקשרות והיכולת ליצור יחסים בריאים בהמשך החיים.

אירועים טראומטיים חוזרים

פוסט טראומה מורכבת יכולה להתפתח גם אצל מבוגרים שנחשפו למצבים מתמשכים של סכנה או חוסר אונים:

שבי מלחמה: חיילים או אזרחים שהוחזקו בשבי במשך תקופה ממושכת.

סחר בבני אדם וניצול: קורבנות סחר, כולל עבדות מודרנית וניצול מיני לאורך זמן.

יחסים אלימים: מערכות יחסים ארוכות שכוללות התעללות פיזית, מינית או רגשית, במיוחד כאשר יש קושי לעזוב את הקשר.

חיים באזורי סכסוך: אנשים החיים בסביבות של מלחמה מתמשכת או אלימות חברתית כרונית.

משברים מתמשכים: מצבים כמו חיים בעוני קיצוני או חוסר בית ממושך, שמלווים בתחושת חוסר אונים וחרדה קבועה.

סימפטומים נפוצים של פוסט טראומה מורכבת

הסימפטומים של פוסט טראומה מורכבת מגוונים ויכולים להשפיע על כל היבטי החיים – מהתפקוד היומיומי ועד ליחסים החברתיים העמוקים ביותר. להלן הסימנים הנפוצים:

פלאשבקים ומחשבות פולשניות

כמו ב-PTSD רגיל, אנשים עם פוסט טראומה מורכבת חווים לעיתים קרובות "פלאשבקים" – זיכרונות חיים, פולשניים ובלתי רצוניים של האירוע הטראומטי:

בפוסט טראומה מורכבת, הפלאשבקים עשויים להיות מבלבלים יותר, שכן הם לעיתים קשורים לאירועים מרובים ולא לאירוע בודד. האדם עשוי לחוות מחדש תחושות גופניות, רגשות ומחשבות שהיו קשורות לטראומה, כאילו הם מתרחשים בהווה.

בנוסף לפלאשבקים, רבים מדווחים על סיוטי לילה חוזרים הקשורים לטראומה, ועל מחשבות טורדניות שקשה להתנתק מהן. פעמים רבות החוויה מלווה בתגובה פיזיולוגית חזקה – דופק מואץ, הזעה, נשימה מהירה, ותחושות של פאניקה.

דיסוציאציה

דיסוציאציה היא תגובה נפוצה לטראומה מורכבת, המתבטאת בניתוק מהמציאות או מהעצמי:

תחושת ניתוק מהגוף: "להרגיש מחוץ לגוף" או לצפות בעצמך מבחוץ.

חוסר מציאותיות: תחושה שהעולם אינו אמיתי או שהוא "מאחורי מסך".

שכחה דיסוציאטיבית: פערים בזיכרון לגבי אירועים משמעותיים, במיוחד אלו הקשורים לטראומה.

שינויי זהות: במקרים חמורים, יכולים להתפתח מצבי תודעה שונים או אפילו אישיויות נפרדות.

דיסוציאציה התפתחה במקור כמנגנון הגנה – דרך של המוח "לנתק" מחוויה בלתי נסבלת. אך כאשר היא הופכת לדפוס תגובה קבוע, היא עלולה לפגוע ביכולת לחוות את החיים באופן מלא ורציף.

רגשות אשם ובושה

ייחודי לפוסט טראומה מורכבת הוא המקום המרכזי שתופסים רגשות אשם ובושה:

אשמה על הישרדות: "למה אני שרדתי כשאחרים לא?" או "האם יכולתי למנוע זאת?"

אשמה עצמית: "זו הייתה אשמתי" או "הבאתי את זה על עצמי".

בושה עמוקה: תחושה של פגימות יסודית או חוסר ערך.

סלידה עצמית: קושי לחוש חיבה או חמלה כלפי העצמי.

רגשות אלו נוטים להיות עמוקים יותר ומושרשים באופן חזק יותר מאשר ב-PTSD רגיל, כיוון שהם מתפתחים לאורך זמן ולעיתים קרובות מוטמעים כחלק מהזהות העצמית.

קשיים בוויסות רגשי

אנשים עם פוסט טראומה מורכבת מתקשים לעיתים קרובות לווסת את רגשותיהם:

תנודות רגשיות חדות: מעברים מהירים בין מצבי רוח שונים.

תגובות רגשיות מוגזמות: תגובה חזקה מאוד גם למצבי לחץ קטנים יחסית.

רגשות מציפים: תחושה של הצפה רגשית בלתי נשלטת.

קהות רגשית: במקרים אחרים, ניתוק מהרגשות וקושי לחוש אותם בכלל.

התנהגויות הרסניות: פנייה להתנהגויות לא בריאות כדי להתמודד עם הרגשות – כמו שימוש בחומרים ממכרים, פגיעה עצמית, או התנהגות מינית מסוכנת.

שינויים בתפיסת העצמי והעולם

פוסט טראומה מורכבת משפיעה על האופן שבו אנשים תופסים את עצמם ואת העולם סביבם:

תפיסה עצמית שלילית: אמונה עמוקה בחוסר ערך או פגימות.

חוסר אמון בסיסי: קושי לסמוך על אחרים וציפייה מתמדת לבגידה או פגיעה.

תחושת שונות וזרות: הרגשה של "אני שונה" או "אני לא שייך לעולם הזה".

חוסר תקווה: ראייה פסימית של העתיד וקושי לדמיין עתיד טוב יותר.

חוסר משמעות: תחושה שהחיים חסרי משמעות או שאין בהם טעם.

קשיים ביחסים בינאישיים

פוסט טראומה מורכבת משפיעה עמוקות על היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים בריאות:

קושי באמון: פחד עמוק מלתת אמון באחרים, אשר עלול להוביל לבידוד חברתי.

קושי בגבולות: לעיתים גבולות נוקשים מדי (הדיפת אינטימיות) או רופפים מדי (קושי להגן על עצמך מפני ניצול).

משיכה למערכות יחסים לא בריאות: דפוס חוזר של בחירה בשותפים פוגעניים או שחוזרים על דפוסי הטראומה.

קושי באינטימיות: פחד מקרבה רגשית או פיזית, או קושי לחוות אותה באופן בריא.

רגישות יתר לדחייה: תגובה חריפה לדחייה, אמיתית או נתפסת, ופחד מתמיד מנטישה.

דרכי טיפול בפוסט טראומה מורכבת

הטיפול בפוסט טראומה מורכבת מצריך לרוב גישה רב-ממדית, המתייחסת הן לסימפטומים עצמם והן לפגיעה העמוקה יותר בתפיסת העצמי וביכולות הבינאישיות. חשוב להדגיש שהחלמה אפשרית, אם כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי מהווה נדבך מרכזי בהתמודדות עם פוסט טראומה מורכבת:

טיפול מבוסס שלבים: רבים מהמטפלים המתמחים בטראומה מורכבת עובדים לפי מודל של שלבים. תחילה מתמקדים ביצירת תחושת ביטחון ויציבות, לאחר מכן ניגשים לעיבוד הטראומה עצמה, ולבסוף עובדים על שילוב מחודש והסתגלות לחיים "שאחרי".

טיפול ארוך טווח: בניגוד לפרוטוקולים קצרי מועד שעשויים להתאים ל-PTSD רגיל, פוסט טראומה מורכבת מצריכה לרוב טיפול ארוך טווח. זאת בשל הפגיעה העמוקה יותר ביסודות האישיות והזהות.

יצירת קשר טיפולי בטוח: עבור אנשים שסבלו מטראומה בינאישית, בניית יחסי אמון עם המטפל היא אתגר ובו-זמנית חלק מהותי מהטיפול עצמו. יחסים אלו יכולים לשמש כ"מעבדה" לתרגול אמון, אינטימיות ותקשורת בריאה.

מודעות לטראומה: חשוב שהטיפול יהיה רגיש לטראומה (Trauma-Informed), כלומר שיכיר בהשפעות הטראומה וימנע הטריגרים או רה-טראומטיזציה.

CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) והגרסאות המותאמות לטראומה שלו הם מהגישות המבוססות ביותר לטיפול בפוסט טראומה:

CBT ממוקד טראומה (TF-CBT): גרסה מותאמת של CBT שפותחה במיוחד עבור טראומה. הטיפול עוזר לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים הקשורים לטראומה, ולהתמודד עם הימנעות מגירויים מזכירי טראומה.

טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT): גישה ספציפית המתמקדת בזיהוי ושינוי של "תקיעויות קוגניטיביות" – אמונות שליליות שהתפתחו בעקבות הטראומה (כמו "העולם תמיד מסוכן" או "אני חלש").

טיפול בחשיפה ממושכת (PE): טכניקה המבוססת על חשיפה הדרגתית ובטוחה לזיכרונות טראומטיים או לסיטואציות מעוררות חרדה, במטרה להפחית את עוצמת התגובה אליהם עם הזמן.

דיאלקטיקה והתנהגות (DBT): גישה שפותחה במקור להפרעת אישיות גבולית, אך נמצאה יעילה גם עבור פוסט טראומה מורכבת, במיוחד בהיבטים של ויסות רגשי וטיפול במצבי מצוקה.

EMDR – טיפול בדה-סנסיטיזציה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים

EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) הוא טיפול שפותח במיוחד עבור טראומה:

שיטה זו משלבת גירוי דו-צדדי (בדרך כלל תנועות עיניים, אך לעיתים גם טפיחות או צלילים) עם זיכרון הטראומה. התיאוריה מאחורי הטיפול היא שהגירוי הדו-צדדי מסייע למוח לעבד את חוויית הטראומה באופן דומה לעיבוד שמתרחש בשלב ה-REM של השינה.

בניגוד לחלק מהטיפולים האחרים, EMDR אינו דורש תיאור מפורט של הטראומה או "שיעורי בית", דבר שיכול להתאים לאנשים מסוימים. עם זאת, במקרים של פוסט טראומה מורכבת, יש צורך לרוב בהתאמות לפרוטוקול הסטנדרטי של EMDR, ובמתן דגש משמעותי לשלב הייצוב לפני עיבוד הטראומה עצמה.

טיפול תרופתי

למרות שאין תרופה ספציפית לפוסט טראומה מורכבת, טיפול תרופתי יכול לסייע בהקלה על סימפטומים ספציפיים:

נוגדי דיכאון: בעיקר מקבוצת ה-SSRI (למשל, סרטרלין, פלואוקסטין) ו-SNRI (ונלפאקסין), יכולים לסייע בהפחתת סימפטומים של דיכאון, חרדה, ולעיתים גם לשפר את איכות השינה ולהפחית סימפטומים חודרניים.

יציבי מצב רוח: לעיתים משתמשים בתרופות אנטי-אפילפטיות כמו למוטריג'ין או תרופות אחרות כמו ליתיום לייצוב תנודות במצב הרוח.

תרופות אנטי-פסיכוטיות במינון נמוך: לעיתים משתמשים בהן להפחתת סימפטומים חמורים של ריגוש יתר, תגובתיות, או תסמינים דיסוציאטיביים.

תרופות להפרעות שינה: במקרים של הפרעות שינה חמורות, עשויים לשקול שימוש בתרופות ייעודיות, אם כי לרוב מעדיפים טיפול בדרכים לא תרופתיות לטווח הארוך.

חשוב להדגיש שטיפול תרופתי הוא בדרך כלל משלים לטיפול פסיכולוגי, ולא תחליף לו. ההחלטה על טיפול תרופתי צריכה להתקבל בהתייעצות עם פסיכיאטר, תוך שקילת היתרונות והחסרונות עבור כל אדם באופן אישי.

איך לחיות עם פוסט טראומה מורכבת?

מעבר לטיפול הפורמלי, ישנם היבטים רבים של התמודדות יומיומית עם פוסט טראומה מורכבת. החלמה מלאה עשויה להיות תהליך ארוך, ולעיתים המטרה היא ללמוד לחיות חיים מספקים ומשמעותיים לצד ההשפעות של הטראומה.

התמודדות יומיומית

אסטרטגיות להתמודדות יומיומית יכולות לסייע בניהול הסימפטומים ובתחזוקת רווחה נפשית:

שגרה ויציבות: יצירת שגרה יומית צפויה ויציבה יכולה לספק תחושת ביטחון וסדר, החיוניים לאנשים שחוו כאוס וחוסר שליטה.

טכניקות הרגעה: למידה והתרגלות של טכניקות הרגעה כמו נשימות עמוקות, הרפיית שרירים מתקדמת, או תרגילי קרקוע (grounding) יכולים לסייע בעת מצוקה.

זיהוי טריגרים: הכרת הגירויים שמעוררים תגובות טראומטיות (טריגרים) ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות איתם מראש.

טיפול בגוף: טראומה נחווית גם ברמה הגופנית, ולכן חשוב לכלול פעילות גופנית, תזונה מאוזנת והיגיינת שינה טובה בשגרה היומית.

ניהול לחץ: פיתוח מודעות למצבי לחץ ואסטרטגיות לויסות עצמי יכולים למנוע החמרה של סימפטומים בתקופות מאתגרות.

תמיכה רגשית

אנשים עם פוסט טראומה מורכבת זקוקים לסביבה תומכת ומבינה:

קבוצות תמיכה: מפגש עם אנשים בעלי חוויות דומות יכול להפחית את תחושת הבדידות והזרות. קבוצות תמיכה מספקות הזדמנות לשיתוף, למידה הדדית ואימות חוויות.

מערכות יחסים בריאות: יחסים תומכים ובטוחים הם חלק קריטי בהחלמה מטראומה בינאישית. יחסים אלו מספקים הזדמנות ל"תיקון" החוויות הפוגעניות.

תקשורת: למידה כיצד לתקשר את הצרכים, הרגשות והגבולות באופן בריא היא מיומנות חיונית, שלעיתים קרובות נפגעת עקב הטראומה.

חינוך המשפחה והקרובים: משפחה וחברים קרובים יכולים לשחק תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה, אך הם צריכים להבין את טבעה של פוסט טראומה מורכבת וכיצד לתמוך באופן מיטבי.

חיזוק משאבים פנימיים

בניית חוסן אישי ומשאבים פנימיים היא מרכיב חיוני בהתמודדות ארוכת טווח:

טיפוח חמלה עצמית: פיתוח יחס רחום ומקבל כלפי עצמך, במיוחד ברגעים של קושי. אנשים רבים עם פוסט טראומה מורכבת סובלים מביקורת עצמית חריפה, ולמידת חמלה עצמית היא צעד משמעותי בהחלמה.

מיינדפולנס ומודעות: תרגול מיינדפולנס יכול לסייע בהגברת היכולת להיות נוכח ברגע, מבלי להיסחף למחשבות ורגשות מציפים.

מציאת משמעות: עבור רבים, בניית נרטיב חדש ומציאת משמעות בחוויות החיים, כולל הטראומטיות, היא חלק חשוב מתהליך ההחלמה.

פיתוח תחושת יכולת וכוח: בניית ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות דרך הצבת יעדים קטנים והשגתם, לימוד מיומנויות חדשות, או השתתפות בפעילויות שמספקות תחושת הישג.

חיבור לקהילה ומטרה גדולה יותר: מעורבות בקהילה, פעילות התנדבותית, או חיבור לאמונה או רוחניות יכולים לספק תחושת שייכות ומשמעות שמתעלה מעבר לטראומה האישית.

חשוב להדגיש שהחלמה מפוסט טראומה מורכבת אינה בהכרח חזרה למצב שלפני הטראומה, אלא בנייה של חיים חדשים ומספקים שבהם הטראומה היא חלק מהסיפור, אך לא הסיפור כולו. התהליך אינו ליניארי וכולל עליות ומורדות, אך עם תמיכה מתאימה, רבים מצליחים למצוא דרך לחיות חיים מלאים ומשמעותיים.