טיפול בטראומה – שיטות וטכניקות להתמודדות עם אירועים טראומטיים

טראומה היא חוויה מורכבת שיכולה להשפיע עמוקות על חיינו, גם שנים רבות לאחר האירוע המקורי. לעתים, אנחנו נושאים את משקלה של הטראומה מבלי להבין מה בדיוק קורה לנו או מדוע אנחנו מגיבים בצורה מסוימת למצבים שונים בחיינו. הטוב הוא שבשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנה ובטיפול בטראומה, המאפשרת לרבים למצוא דרכים להחלים ולבנות חיים מלאים ומספקים. במאמר זה נעמיק בהבנת הטראומה, נכיר את שיטות הטיפול המובילות, ונלמד כיצד תהליך ההחלמה מתרחש – כל זאת כדי לתת תקווה ודרך למי שמתמודד עם השלכותיה של טראומה.

מהי טראומה וכיצד היא משפיעה על הנפש?

טראומה היא תגובה רגשית עמוקה לאירוע מזעזע, מאיים או מפחיד במיוחד. היא נוצרת כאשר מתרחש אירוע שחורג מהיכולת הרגילה שלנו להתמודד, וגורם להצפה רגשית ותחושת אובדן שליטה. הטראומה אינה האירוע עצמו, אלא התגובה שלנו אליו – הדרך שבה המערכת הנפשית שלנו מנסה להתמודד עם חוויה שקשה לעבד.

סוגי טראומות

טראומות יכולות לנבוע ממגוון רחב של אירועים וחוויות:

טראומה חד-פעמית – מתרחשת בעקבות אירוע בודד כמו תאונה, פיגוע, אסון טבע, או תקיפה. למרות שהאירוע מוגבל בזמן, ההשפעה יכולה להימשך שנים רבות.

טראומה מתמשכת – נגרמת מחשיפה חוזרת ונשנית לאירועים טראומטיים לאורך זמן, למשל התעללות בילדות, אלימות במשפחה, או חיים באזור מלחמה.

טראומה מורכבת – מתפתחת כתוצאה מטראומה מתמשכת, במיוחד כאשר היא מתרחשת במערכות יחסים קרובות או במסגרות שאמורות להיות בטוחות ומגינות.

טראומה ביחסים – נגרמת מפגיעות במערכות יחסים משמעותיות, כמו בגידה, נטישה או ניצול על ידי אדם קרוב.

טראומה קולקטיבית – משפיעה על קהילה שלמה או קבוצה חברתית, כמו טרור, רדיפה על רקע אתני או מלחמה.

השפעות הטראומה על הנפש והגוף

טראומה אינה משפיעה רק על המישור הנפשי, אלא חודרת עמוק לתוך המערכת הפיזיולוגית שלנו. מחקרים מראים שטראומה משנה את הדרך שבה המוח והגוף מתפקדים:

השפעות נפשיות:

• הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – חווית מחדש של האירוע דרך פלשבקים וסיוטים
• חרדה ומצבי רוח משתנים
• דיכאון וחוסר תקווה
• קושי באמון וביצירת קשרים
• שינויים בתפיסת העצמי והעולם
• דיסוציאציה – ניתוק מרגשות או זיכרונות
• אבדן תחושת משמעות

השפעות פיזיולוגיות:

• שינויים במבנה המוח ובפעילותו
• שיבוש במערכת העצבים האוטונומית
• רמות גבוהות של הורמוני דחק
• הפרעות שינה מתמשכות
• בעיות במערכת החיסונית
• כאבים כרוניים ללא סיבה פיזית ברורה
• בעיות במערכת העיכול

חשוב להבין שכל אדם מגיב לטראומה באופן ייחודי. השפעותיה יכולות להופיע מיד לאחר האירוע הטראומטי, או להתפתח בהדרגה לאורך שנים. לעתים, אנשים חווים תקופות של הקלה ולאחר מכן החמרה, במיוחד בתקופות של לחץ או כאשר נחשפים לגורמים מזכירים (טריגרים).

שיטות טיפול בטראומה

בעשורים האחרונים חלה התקדמות דרמטית בהבנה ובטיפול בטראומה. כיום יש מגוון שיטות טיפול מבוססות-ראיות שמציעות דרכים אפקטיביות להתמודד עם השלכות הטראומה ולקדם החלמה. כל שיטה מציעה גישה ייחודית, וכל אחת יכולה להתאים לאנשים שונים או לשלבים שונים בתהליך ההחלמה.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה (TF-CBT)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא אחת הגישות המבוססות ביותר לטיפול בטראומה. הגישה הממוקדת בטראומה מסייעת למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים וחוויות רגשיות הקשורות לאירוע הטראומטי.

הטיפול כולל מספר מרכיבים מרכזיים:

חשיפה הדרגתית – מסייעת למטופל להתמודד בהדרגה עם זיכרונות, רגשות ומצבים שהוא נמנע מהם. דרך החשיפה המבוקרת, הפחד והחרדה המתלווים לזיכרונות הטראומטיים מתחילים להצטמצם.

שינוי קוגניטיבי – עבודה על זיהוי ואתגור של אמונות שליליות ומעוותות שהתפתחו בעקבות הטראומה, כמו "העולם מסוכן תמיד" או "אני לא בטוח לעולם".

טכניקות לוויסות רגשי – למידה של כלים להרגעה עצמית ולהתמודדות עם רגשות עוצמתיים כמו חרדה, פחד וכעס.

סיפור הטראומה – בנייה הדרגתית של נרטיב קוהרנטי של האירוע הטראומטי, שמאפשר למטופל לשלב את החוויה בזהותו מבלי שתשתלט על חייו.

EMDR – טיפול בתנועות עיניים ובעיבוד מחדש

EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) היא שיטת טיפול ייחודית שפותחה במקור על ידי ד"ר פרנסין שפירו בשנות ה-80. השיטה מבוססת על התפיסה שטראומה גורמת להפרעה בעיבוד טבעי של המידע במוח, והזיכרונות הטראומטיים "נתקעים" במצב גולמי, לא מעובד.

בטיפול EMDR, המטופל מתבקש להתמקד בזיכרון הטראומטי – כולל המחשבות, הרגשות והתחושות הגופניות הקשורות אליו – בזמן שהוא עוקב אחר תנועות אצבע המטפל מצד לצד (או גירויים דו-צדדיים אחרים, כמו טפיחות או צלילים). הגירוי הדו-צדדי נראה כמעודד את המוח לעבד מחדש את המידע הטראומטי.

שיטה זו אינה דורשת לדבר בהרחבה על פרטי האירוע הטראומטי או "לחיות מחדש" את החוויה, מה שהופך אותה לנגישה עבור אנשים שמתקשים לדבר על הטראומה שלהם. מחקרים רבים הראו שEMDR יעילה במיוחד בטיפול בPTSD ובהפרעות הקשורות לטראומה.

טיפול דינמי בטראומה

הגישה הפסיכודינמית מתמקדת בהבנת האופן שבו הטראומה משפיעה על העולם הפנימי של האדם, על מערכות היחסים שלו ועל התפתחות הזהות והאישיות. בניגוד לגישות אחרות, הטיפול הדינמי אינו מתמקד רק בהקלה על הסימפטומים, אלא שואף להביא לשינוי עמוק ומקיף יותר.

בטיפול דינמי בטראומה, ישנה התמקדות ב:

יחסי ההעברה – הבנת הדרך שבה הטראומה משפיעה על היחסים הטיפוליים, ושימוש ביחסים אלה כמקור מידע וכהזדמנות לריפוי.

עיבוד והכלה של תכנים לא מודעים – עבודה על חומרים שאינם נגישים באופן מלא לתודעה, אך ממשיכים להשפיע על החוויה והתפקוד.

הבנת דפוסים חוזרים – זיהוי האופן שבו הטראומה "משחזרת את עצמה" בהווה, דרך יחסים, התנהגויות, או תפיסות.

הגישה הדינמית יכולה להיות בעלת ערך רב במיוחד עבור אנשים שחוו טראומה מורכבת או התפתחותית, שהשפיעה באופן נרחב על עיצוב האישיות והזהות.

גישות גופניות לטיפול בטראומה

בשנים האחרונות, גדלה ההכרה בכך שטראומה "נשמרת" לא רק בזיכרון ובמחשבות, אלא גם בגוף עצמו. גישות כמו SE (Somatic Experiencing) שפותחה על ידי פיטר לוין, או טיפול התמקדות (Focusing) מציעות דרכים לעבוד עם השפעות הטראומה דרך המודעות לגוף.

בטיפולים אלה, המטופל לומד:

לזהות ולפרש אותות גופניים – הקשבה לתחושות פיזיות שעשויות לאותת על מצוקה רגשית.

להרחיב את "חלון הסיבולת" – היכולת להיות נוכח עם תחושות ורגשות מאתגרים מבלי להיות מוצף או לקפוא.

לשחרר אנרגיה "תקועה" – לאפשר לגוף להשלים תגובות טבעיות שנקטעו במהלך האירוע הטראומטי.

גישות אלה מתאימות במיוחד לאנשים שחווים תסמינים גופניים חזקים, או למי שמתקשה לעבד את הטראומה דרך שיחה בלבד.

טיפול תרופתי

לעתים, הטיפול התרופתי משמש כחלק מגישה משולבת לטיפול בטראומה, במיוחד כאשר קיימים סימפטומים משמעותיים של חרדה, דיכאון, הפרעות שינה או PTSD. תרופות אינן "מרפאות" טראומה, אך הן יכולות להקל על הסימפטומים ולסייע לאדם להשתתף באופן יעיל יותר בטיפול פסיכולוגי.

סוגי התרופות הנפוצות כוללות:

• מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI ו-SNRI) – מסייעים בהפחתת תסמיני חרדה, דיכאון וPTSD
• תרופות נוגדות חרדה – משמשות לעתים לטיפול קצר-טווח במצבי חרדה קשים
• תרופות לשינה – לסיוע בהפרעות שינה הקשורות לטראומה
• מייצבי מצב רוח – במקרים של תנודות משמעותיות במצב הרוח

חשוב שהטיפול התרופתי ייעשה תמיד בליווי רופא פסיכיאטר, ובדרך כלל במקביל לטיפול פסיכולוגי, ולא כתחליף לו.

איך לדעת איזה טיפול מתאים לך?

מציאת הטיפול המתאים לטראומה היא החלטה אישית ומורכבת. אין פתרון אחד שמתאים לכולם, ולעתים תהליך ההחלמה משלב מספר גישות או עובר ביניהן לאורך זמן. הנה כמה שיקולים שיכולים לעזור בבחירת הטיפול המתאים עבורך:

הערכת מצב נפשי מקצועית

לפני תחילת הטיפול, חשוב לעבור הערכה מקיפה אצל איש מקצוע מנוסה בתחום הטראומה. ההערכה תסייע להבין:

סוג הטראומה והשפעותיה – טראומה חד-פעמית, מתמשכת או מורכבת עשויה להגיב באופן שונה לסוגי טיפול שונים.

הסימפטומים העיקריים – למשל, אם הסימפטומים הם בעיקר גופניים, גישה המשלבת עבודה עם הגוף עשויה להתאים במיוחד.

משאבים ומנגנוני התמודדות קיימים – זיהוי הכוחות והיכולות שכבר קיימים אצל המטופל ושיכולים לתמוך בתהליך הטיפולי.

תחלואה נלווית – זיהוי בעיות נוספות כמו דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה או התמכרויות שדורשות התייחסות.

התייעצות עם מומחה בתחום הטראומה

מומחה בטיפול בטראומה יכול לסייע בהתאמת הטיפול הנכון בהתבסס על:

ניסיון קלינית – הבנה עמוקה של האופן שבו סוגים שונים של טראומה מגיבים לשיטות טיפול שונות.

ראיות מחקריות עדכניות – היכרות עם המחקר העדכני על יעילות שיטות הטיפול השונות.

הבנה של הקונטקסט האישי והתרבותי – התאמת הטיפול לרקע האישי, לערכים ולאמונות של המטופל.

מומלץ לערוך שיחת היכרות עם מספר מטפלים פוטנציאליים לפני קבלת החלטה, ולבדוק האם יש "כימיה" ותחושת אמון ראשונית, שהן קריטיות להצלחת הטיפול.

שיקולים בבחירת גישה טיפולית

מלבד סוג הטראומה והסימפטומים, ישנם גורמים נוספים שכדאי לקחת בחשבון:

העדפות אישיות – חלק מהאנשים מרגישים נוח יותר עם גישה ממוקדת ומובנית כמו CBT, בעוד אחרים מעדיפים גישה פתוחה יותר כמו טיפול דינמי.

ניסיון קודם בטיפול – ניסיונות טיפוליים קודמים יכולים לספק תובנות לגבי מה עובד ומה פחות עבורך.

זמינות ונגישות – שיקולים פרקטיים כמו זמינות מטפלים באזור מגוריך, עלויות, וכיסוי ביטוחי.

שלב ההחלמה – בשלבים הראשונים, ייתכן שיש צורך בייצוב ובבניית תחושת ביטחון לפני שניגשים לעבודה ישירה על הטראומה.

שילוב גישות שונות

לעתים קרובות, הגישה האפקטיבית ביותר היא שילוב של מספר שיטות טיפול:

טיפול משולב – למשל, שילוב של CBT לניהול הסימפטומים עם טיפול דינמי להבנה עמוקה יותר של השפעות הטראומה.

צוות טיפולי – במקרים מורכבים, עבודה עם צוות שכולל מטפל, פסיכיאטר ואולי גם מטפל בגוף או דמויות תמיכה אחרות.

גישה שלבית – התקדמות הדרגתית בין שיטות טיפול שונות בהתאם לצורך ולשלב ההחלמה.

זכרו: אין מסלול "נכון" אחד להחלמה מטראומה. התהליך הוא אישי, ולפעמים נדרשים ניסוי וטעייה כדי למצוא את הגישה המתאימה ביותר. חשוב להקשיב לתחושות שלך ולתקשר באופן פתוח עם המטפל לגבי מה שעובד ומה שלא.

תהליך ההחלמה מטראומה

החלמה מטראומה אינה אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך. זהו מסע שלעתים אינו ליניארי, עם עליות ומורדות, התקדמויות ונסיגות. הבנת השלבים של תהליך ההחלמה יכולה לעזור לך להתמצא בדרך ולהכיר בהתקדמות שלך, גם כשהדרך מאתגרת.

שלבים בתהליך ההחלמה

ג'ודית הרמן, פסיכיאטרית וחוקרת מובילה בתחום הטראומה, הציעה מודל של שלושה שלבים בתהליך ההחלמה מטראומה:

שלב 1: ייצוב ובטיחות – בשלב זה, המיקוד הוא על יצירת תחושת ביטחון בסיסית בחיים היומיומיים ובמערכת היחסים הטיפולית. זה כולל למידה של כלים לוויסות רגשי, התמודדות עם סימפטומים מציפים, וטיפול בצרכים בסיסיים כמו שינה, תזונה ובריאות פיזית.

שלב 2: זיכרון וֲאֵבֶל – בשלב זה, ישנה התמודדות ישירה יותר עם זיכרונות הטראומה. המטופל עובד על עיבוד החוויה הטראומטית, שילובה בנרטיב האישי, והתמודדות עם האבדנים השונים שנגרמו בעקבות הטראומה. זהו שלב רגיש שדורש תמיכה ומיומנויות התמודדות חזקות.

שלב 3: חיבור מחדש ואינטגרציה – בשלב האחרון, המיקוד הוא על בניית חיים חדשים מעבר לטראומה. זה כולל פיתוח זהות חדשה שאינה מוגדרת על ידי הטראומה, יצירת מערכות יחסים בריאות, ומציאת משמעות ותכלית.

חשוב להבין שאלו אינם שלבים נפרדים בהכרח, וישנה לעתים קרובות תנועה הלוך ושוב ביניהם. למשל, גם אחרי תקופה ארוכה של יציבות, אירוע חיים מלחיץ יכול להחזיר את הצורך בעבודה על הייצוב.

יצירת תחושת ביטחון

בניית תחושת ביטחון היא אבן יסוד בתהליך ההחלמה מטראומה ומהווה בסיס לכל העבודה הטיפולית. בניית הביטחון מתרחשת במספר מישורים:

ביטחון פיזי – וידוא שהמטופל נמצא בסביבה בטוחה פיזית, מוגן מפני פגיעה או סכנה. במקרים של אלימות במשפחה או התעללות, זה עשוי לכלול צעדים ממשיים להבטחת ביטחון פיזי.

ביטחון רגשי – פיתוח היכולת לזהות, לקבל ולווסת רגשות. זה כולל למידה של טכניקות להרגעה עצמית כמו נשימות, קרקוע (grounding), ומיינדפולנס.

ביטחון ביחסים – יצירת גבולות בריאים במערכות יחסים, זיהוי יחסים מזיקים, ובניית רשת תמיכה חברתית חיובית.

ביטחון בטיפול – יצירת ברית טיפולית אמינה ובטוחה, שבה המטופל יכול להרגיש מוחזק ומובן.

עבור רבים, יצירת תחושת ביטחון היא תהליך ממושך, במיוחד אם הטראומה התרחשה בגיל צעיר או הייתה מתמשכת. זה דורש סבלנות והכרה בכך שבניית אמון מחדש לוקחת זמן.

עבודה על זיכרונות טראומטיים

אחד האתגרים המרכזיים בטיפול בטראומה הוא העבודה עם זיכרונות טראומטיים. בניגוד לזיכרונות רגילים, זיכרונות טראומטיים לעתים קרובות אינם מאורגנים בצורה קוהרנטית במוח, ויכולים "להיכנס" לתודעה באופן פולשני ולא נשלט.

הטיפול כולל:

חשיפה הדרגתית – התקרבות איטית ומבוקרת לזיכרונות הטראומטיים, בקצב שמאפשר עיבוד ללא הצפה.

נרטיב ומשמעות – יצירת סיפור קוהרנטי של האירוע הטראומטי, שמאפשר למטופל להבין את מה שקרה לו ולשלב אותו בסיפור חייו הרחב יותר.

עיבוד רגשי – התמודדות עם הרגשות העוצמתיים הקשורים לטראומה, כולל פחד, אשמה, בושה וכעס.

עבודה גופנית – כיוון שזיכרונות טראומטיים אינם רק קוגניטיביים אלא גם מאוחסנים בגוף, עבודה עם תחושות גופניות יכולה להיות חלק חשוב מהעיבוד.

חשוב שהעבודה על זיכרונות טראומטיים תעשה בקצב המתאים למטופל, מבלי לדחוף מהר מדי לחשיפה שעלולה להיות מציפה מדי.

בניית זהות חדשה מעבר לטראומה

בשלבים מתקדמים של ההחלמה, המיקוד עובר מהתמודדות עם העבר לבניית העתיד. אחת המשימות המרכזיות היא פיתוח תחושת עצמי שאינה מוגדרת על-ידי הטראומה.

תהליך זה כולל:

התחברות מחדש לערכים ותחומי עניין – גילוי מחדש של מה שחשוב למטופל, מעבר להישרדות ולהתמודדות עם הטראומה.

פיתוח מיומנויות חדשות – למידה ופיתוח של יכולות חדשות שמחזקות את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי.

צמיחה פוסט-טראומטית – זיהוי הדרכים שבהן ההתמודדות עם הטראומה הובילה לצמיחה אישית, לתובנות חדשות ולחוסן.

יצירת חיים בעלי משמעות – מציאת דרכים להפוך את החוויה הטראומטית למשהו שיכול לתרום לחיים בעלי משמעות, אם דרך עזרה לאחרים, אקטיביזם, או צמיחה אישית.

תהליך ההחלמה אינו רק על "להיות כפי שהיית לפני הטראומה" – לעתים קרובות זה בלתי אפשרי. במקום זאת, זהו תהליך של אינטגרציה והתפתחות, של מציאת דרך להיות אדם שלם שהטראומה היא חלק מסיפור חייו, אך אינה מגדירה אותו או את עתידו.

תמיכה לאחר טראומה

טיפול מקצועי הוא חלק חשוב בהחלמה מטראומה, אך הוא רק חלק מהתמונה. התמיכה היומיומית – מעצמנו ומאחרים – משחקת תפקיד מכריע בתהליך ההחלמה ובבנייה מחדש של חיים מספקים.

חשיבות הקשרים החברתיים

מחקרים מראים שוב ושוב שקשרים חברתיים הם אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלמה מטראומה. קשרים תומכים יכולים להציע:

הכרה והבנה – התחושה שאנחנו מובנים, שהכאב שלנו מוכר, ושאיננו לבד בהתמודדות שלנו.

תחושת שייכות – חיבור לאחרים שמונע את הבידוד שטראומה יכולה ליצור.

תמיכה מעשית – עזרה בהתמודדות עם המשימות היומיומיות שיכולות להיות מאתגרות בתקופות קשות.

מראה חיובית – אנשים שרואים בנו יותר מהטראומה שלנו, ומזכירים לנו את החוזקות והיכולות שלנו.

אתגר נפוץ אחרי טראומה הוא הנטייה להתרחק מאחרים, אם מתוך חשש, בושה, או הרגשה שאחרים לא יכולים להבין. חלק חשוב בתהליך ההחלמה הוא למצוא דרכים להתחבר מחדש ולבנות מערכות יחסים מספקות.

קבוצות תמיכה

קבוצות תמיכה מציעות מרחב ייחודי להחלמה. בקבוצה של אנשים שהתמודדו עם חוויות דומות, אפשר למצוא:

הבנה עמוקה – תחושה ש"הם באמת מבינים", מכיוון שחוו משהו דומה.

הפחתת בושה ואשמה – פגישה עם אחרים שחוו טראומה יכולה לעזור להפחית את הבושה והאשמה העצמית.

ידע מעשי – למידה מניסיון של אחרים על דרכי התמודדות, משאבים, ואסטרטגיות.

מודל של החלמה – מפגש עם אנשים שנמצאים בשלבים שונים של ההחלמה מספק תקווה ומודל למה שאפשרי.

קבוצות תמיכה יכולות להיות בהנחיית איש מקצוע, או קבוצות עזרה עצמית. ישנן קבוצות המיועדות לסוגים ספציפיים של טראומה (למשל, אבל, פגיעה מינית, או חרדה קרבית), וקבוצות אחרות שהן כלליות יותר.

עבודה עצמית ומשאבים

בנוסף לטיפול ולתמיכה חברתית, ישנן דרכים רבות לתמוך בתהליך ההחלמה האישי:

למידה על טראומה – הבנת המנגנונים של טראומה ושל תהליך ההחלמה יכולה לתת תחושת שליטה ולהפחית את התחושה של "אני משתגע".

טיפוח הגוף – פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, ושינה מספקת יכולים להשפיע משמעותית על ההחלמה הנפשית. טכניקות כמו יוגה, טאי צ'י או ריקוד יכולות לעזור להתחבר מחדש לגוף בדרך חיובית.

מיינדפולנס ומדיטציה – פרקטיקות אלו יכולות לעזור בוויסות רגשי, בהפחתת חרדה, ובפיתוח יכולת להיות נוכח ברגע, במקום להישאב לזיכרונות העבר או לחרדות לגבי העתיד.

יומנים וכתיבה אישית – כתיבה יכולה לשמש כלי עוצמתי לעיבוד חוויות וארגון מחשבות ורגשות.

אמנות ויצירה – ביטוי יצירתי דרך אמנות, מוזיקה, או כל צורת יצירה אחרת, יכול לספק ערוץ לביטוי רגשות שקשה לבטא במילים.

דאגה עצמית והחלמה יומיומית

תהליך ההחלמה מטראומה אינו מתרחש רק בחדר הטיפולים, אלא בחיים היומיומיים. דאגה עצמית אינה מותרות; היא חלק בסיסי מתהליך ההחלמה:

הכרה בצרכים – זיהוי הצרכים הפיזיים, הרגשיים והחברתיים שלנו, ומציאת דרכים למלא אותם.

גבולות בריאים – למידה כיצד להציב גבולות בריאים עם אחרים, ולומר "לא" כשצריך.

חמלה עצמית – פיתוח יחס של הבנה, קבלה וחמלה כלפי עצמנו, במיוחד ברגעים של קושי.

חגיגת נצחונות קטנים – הכרה והערכה של התקדמות, גם אם היא נראית קטנה.

דאגה עצמית בזמן משבר – פיתוח "תוכנית חירום" אישית לזמנים של הצפה רגשית או משבר, הכוללת צעדים ספציפיים ואנשי קשר לפנות אליהם.

החלמה מטראומה היא תהליך – לפעמים איטי ומתסכל, לפעמים מפתיע ומעצים. היא מצריכה סבלנות, התמדה ואמונה בתהליך. אבל עם תמיכה מתאימה – מאנשי מקצוע, מהסביבה החברתית ומעצמנו – אפשר לא רק להחלים מטראומה, אלא גם לצמוח ממנה, ולמצוא בהדרגה את הדרך חזרה לחיים של משמעות, חיבור ושמחה.