פרופ' יורם ברק
מומחה בפסיכיאטריה
ד"ר תודר דורון
פסיכיאטר מומחה
ד"ר רוני ומוש
פסיכיאטר ופסיכותרפיסט
ד"ר טלי וישנה
פסיכיאטרית מומחית
ד״ר ירון גילת
מומחה בפסיכיאטריה
נוהל שימוש בפורום:
פורום המומחים מתמקד בנושאים הקשורים לדיכאון וחרדה. המומחים שלנו ישמחו לענות לשאלות בנושא אבחון המחלה והטיפול בה. משתתפי הפורום מתבקשים להימנע משפה בוטה ופרסום מסחרי בפורום. השאלות בפורום יפורסמו וייענו, לכל היותר, כעבור 48 שעות מרגע שליחתן, למעט שבתות וחגים. מנהלי הפורום שומרים לעצמם את הזכות לא לפרסם הודעות המפרות את הוראות תנאי השימוש ושאינן הולמות את רוח הפורום או את מטרתו. התשובות בפורום מטעם ובאחריות רופאי הפורום ואינן מהוות תחליף להתייעצות עם הרופא המטפל.
פורום מומחים בנושא דיכאון וחרדה
 

כל הנושאים

 
שורה של רופאים ופסיכיאטרים המתמחים בנושאי דיכאון וחרדה עומדים לשרותך באתר זה. פורום המומחים שלנו מציע לך את האפשרות לפנות עכשיו למומחה, לשאול שאלה,
להתייעץ ולקבל תגובה ישירות אל תיבות המייל שלך.


רוצה להתייעץ עם מומחה?
 
אני מעוניין/ת לקבל מידע ועדכונים

פרטיותך חשובה לנו! פרטיך האישיים לא יוצגו באתר, לא יועברו לגורם אחר ולא יעשה בהם שימוש מעבר להתקשרות.

בני בן 16 חזר ערב אחד בשעה 22 .לאחר מס דקות נכנס למצב של חרדה ובל...
תשובה מפי ד"ר יובל בן אמנון, פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט
בני בן 16 חזר ערב אחד בשעה 22 .לאחר מס דקות נכנס למצב של חרדה ובלבול.דבר שהצריך פינוי לטרם .קיבל ווליום להרגעה בדיקות הדם למחרת היו תקינות למעט ויטימין D שחסר .כיום עדיין סובל מדכאון קל וחרדות .החל טיפול פיסוכולוגי .שאלתי האם צריך לתת כדורים נוגדי דיכאון.מידי פעם בערבים חש חרדה .מדבר על מוות.דבר שלעצמו לא היה אף קודם .כמו כן עוד נתון היה מכור כבד למשחקי מחשב אלימים.
תשובה מפי ד"ר יובל בן אמנון, פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט:
שלום רב.
אני מבין את הדאגה ממצבו של בנך ומסכים שיש למצוא דרכים לעזור לו.
לפי התיאור שלך נראה שהוא פיתח התקף חרדה אשר ממשיך להטריד אותו ככל הנראה וככל הנראה ואולי הוא הגורם לו לדאגה ודכדוך, אולי חשש מהתקף נוסף. אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער.
ההחלטה על טיפול תרופתי בגיל הנעורים היא החלטה שצריך לתת עליה את הדעת ובדרך כלל פסיכיאטרים של ילדים ונוער נוטים למצות דרכי טיפול פסיכולוגיות, אם כי כאשר המצב מצריך תרופות- נעזרים גם בהן.

 

x סגור

 
שלום אני בן 44 נשוי +3 סובל מהרבה בעיות רפואיות, אם כי לא כלכך רו...
תשובה מפי ד"ר תודר דורון, פסיכיאטר מומחה
שלום אני בן 44 נשוי +3 סובל מהרבה בעיות רפואיות, אם כי לא כלכך רואים את זה חיצונית, מתקשה לעמוד במצבי לחץ, סובל מאישיות נמנעת, וגם מחרדה עקב עופרת יצוקה, מטופל ב איקסל קלונקס ואסיוול, כבר תקופה ארוכה, יש שיפור קל ביחס לפני שלוש שנים, אך המצב תקוע ולפעמים הולך אחורה, לא ישן טוב בחלק מלילות השבוע, כל הבלאגן של הדחכאון והחרדה יחד עם הבעיות הרפואיות שלי שהחמירו לאחרונה מכניסים אותי ליותר דיכאון ושוב מחשבות על התאבדות עולות לעיתים קרובות, (אני אחרי נסיון התאבדות אחד מלפני כ 5 שנים) אינני מסוגל לעבוד ומעביר את היום בשינה או בשוטטות בעיר או באינטרנט יש פיתרון קסם תודה מראש
תשובה מפי ד"ר תודר דורון, פסיכיאטר מומחה:
שלום רב
צר לי על התחושה "התקועה". ולא- אין פיתרונות קסם. אבל המצבים בהם הרפואה המודרנית עומדת ללא כל אפשרות ומוצא אחר אינם שכיחים.
סביר להניח שהערכה מלאה תניב עוד דרכי התמודדות.
במצבים מורכבים לא תמיד יש לנו אפשרות "לרפא".
אבל בד"כ ניתן לשפר ולהקל.
שקול לפנות למרפאה פסיכיאטרית ציבורית או לרופא פסיכאטר באופן פרטי מתוך מטרה לעשות הערכה של מצבך.
בין השאר יש לבחון את האיזון הגופני שלך, הטיפולים הנפשיים שקיבלת כולל הטיפולים הפסיכולוגיים ועוד ועוד.
בהצלחה
x סגור

 
קבלתי מרשם מרופאתהמשפחה של ראסטו 10 מ"ג למרות שקשתי ציפרלקס מה הה...
תשובה מפי ד"ר יובל בן אמנון, פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט
קבלתי מרשם מרופאתהמשפחה של ראסטו 10 מ"ג למרות שקשתי ציפרלקס מה ההבדל ? אני סובלתמהתקפי חרדה ולאחנו גם מקושי של יציאה מהבית לבד למקומות כגון קניון סופר קופת חולים בעבר הייתי אצל פסכולוגית תקופה של 4 חודשים אך חשתי כי זה לא תקוע ולא מתקדם.הפסקתי ותקופה מסויימת נעזרתי בספרים בנושא חרדה ובהצעות שבספרים אלו הייתה תקופה של הטבה . תקופה זו אמא חלתה ואנו נמצאים בתקופה לחוצה (בירור האם יש לה גידול רגל ) תקופה זו קשה לי מאוד ומלחיצה אניאם ל4 ילדים קטנים ואני נמנעת מלקחת תרופות כלל. מעוניינת לדעת איזה מינון להתחיל אם החליט להשתמש ? האם התרופה לא מזיקה, האםלא ממכרת האם אוכל להפסיק שהתקופה תירגע. חוששת מאוד אשמח לקבל תשובה חברה המליצה לי על ריסטל מה עדיף מכולן ?
תשובה מפי ד"ר יובל בן אמנון, פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט:
שלום רב,
ציפרלקס היא תרופת נוגדת דיכאון וחרדה שפותחה ומיוצרת על ידי חברת לונדבק הדנית.
התרופה היא החדשה ביותר מבין תרופות אחרות בקבוצה הנקראת SSRI- חוסמים סלקטיביים של ספיגת סרוטונין.
בקבוצה זו קיימות שש תרופות וכאמור, ציפרלקס היא החדשה מביניהן.
לגבי אסטו וההבדל בינה לבין ציפרלקס-  כאשר פג תוקף הפטנט של תרופות מקור הן יכולות להיות מיוצרות על ידי חברות אחרות ואז הן נקראות "גירסא גנרית" .
אסטו היא גירסת חיקוי גנרית של חברה מקומית לציפרלקס
x סגור

 
שלום,אני חוששת מתרופות. בעבר לפני כלמעלה מ-10 שנים טופלתי בסרוקסט...
תשובה מפי ד"ר תודר דורון, פסיכיאטר מומחה
שלום,אני חוששת מתרופות. בעבר לפני כלמעלה מ-10 שנים טופלתי בסרוקסט וקלונקס. זכורה לי תקופה קשה עם תופעות לוואי של התגברות הפחד וכן סיוטים קשים, ותשישות כאילו עבר עליי מכבש. טופלתי תרופתית (גם פבוקסיל) בסה"כ 3 שנים אבל לא בטוחה, די הדחקתי זאת כי אני מרגישה והרגשתי כישלון שאני זקוקה לתרופות. בכל מקרה הרגשתי שהתרופות לא עזרו לי. להיפך, הרגשתי כחולה שתלוייה ברופאים ובפסיכולוגים שרק מעצימים את היותי אדם חלש, שונה, וכן את פחדיי. הפסקתי על דעת עצמי וזו הסיבה שכנראה חשתי כל מיני תסמינים מפחידים של זרמים חשמליים בראש עם כל צעד כי כנראה אלו היו תסמיני גמילה שקראתי עליהם בדיעבד. אבל לא ויתרתי ואח"כ התגברתי מצויין בעצמי על פחדיי. אלא שכיום (ר' בת 30+) לאחר שחוויתי אובדן טראומטי ובעיות בריאות משלי. חרדותיי ופחדיי התעצמו. הכאב, האשמה, הייאוש היו קשים מנשוא. גם כשנה לאחר מכן המחשבות שליליות ומפחידות אותי. יש בידי כדורי הרגעה, לרגעים קשים של פחד, אשמה, מחשבות טורדניות וכל מיני רגעים שדברים יוצאים לי מפרופורציה ואני מאבדת שליטה על עצמי ועל מחשבותיי. בידי גם אסציטלופרם של טבע דרך רופאת המשפחה, אך לאור ניסיון העבר חוששת מליטול אותה, כיוון שאין לי רופא שיוכל לעזור לי ברגעים של תופעות לוואי קשות. יש לי תכניות חשובות בתקופה הקרובה שבא לא תהיה לי תמיכה ובטח לא גישה לרופא ורציתי לדעת האם אתם ממליצים לי לקחת את התרופה, לאור העובדה שתרופה מאותה משפחה הסבה לי נזק נפשי רב? וכן האם בידי תרופה גנרית ןלכן פחות יעילה ובעיקר מלאה בתופעות לוואי? אם כן, מדוע הרופאה רושמת תרופות כאלו לאור כל חששותיי ועברי שסיפרתי לה!? בנוסף תןך כמה זמן ארגיש טוב? כי אם ייקח לתרופה שבועיים לפחות עד שארגיש טוב זה די בעייתי בקשר לת...
תשובה מפי ד"ר תודר דורון, פסיכיאטר מומחה:
שלום רב
שאלתך מבטאת את המצוקה בה את שרויה באופן ברור.
הטיפול במצבך דורש יותר מאשר טיפול תרופתי.
איני נכנס עכשיו לשאלה אם התרופה שקיבלת מתאימה לך או לאו. ללא הכרות מעמיקה עם תיקך הרפואי וללא בדיקה לא ניתן לענות על כך.
הייתי מציע לך לשנות זווית ראיה. במקום לחפש פיתרון "פשוט" שבו לוקחים כדור ומבריאים הסתכלי על המצב "כתהליך".
התהליך הטיפולי לא חייב להתחיל בטיפול התרופתי עצמו. הוא יכול להתחיל במגוון מקומות (כמו האובדן שחוות לאחרונה ).
בין השאר הוא יכול להתחיל בבירור הפחדים שיש לך מהתרופות, או מהאמונות השגויות שיש לך על כך שאם את לוקחת טיפול רפואי אז את "תלויה". אגב, אני "תלוי"  מרבית חיי במשקפיים. אני לא חושב שזה אומר עלי יותר מדי...
וכן, זה בדיוק אותו דבר,כי גם קוצר הראיה שלי  וגם הבעיות שלך נובעות בשורה התחתונה מבעיה ביולוגית.  מצוקה נפשית שוכנת אף היא בביולוגיה של המוח !

הינה הצעד הראשון שהייתי מציע לך לעשות:
על פי מצבך הכלכלי החלטי אם את רוצה לפנות לפסיכאטר באופן פרטי או דרך מרפאה ציבורית.
לאחר מכן קבעי תור.
משם הרופא יידע מה לעשות...
בהצלחה


 

x סגור

 
לפני כ10 שנים בננו הבכור הכיר מתנדבת מחול אשר שבתה את ליבו ושכלו....
תשובה מפי ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית
לפני כ10 שנים בננו הבכור הכיר מתנדבת מחול אשר שבתה את ליבו ושכלו.הוא סיים שרות צבאי ונסע איתה לארץ מולדתה.לפי דבריו אז הוא נסע כדי להתקבל לאוניברסיה וללמוד.כעבור 3 חודשים הוא הודיע שוא מאורס השיחות היו בלתי נעימות כיון שהגברת בהיותה אוונגליסטית אדוקה הפכה לו את הראש והוא החליט שישוע הוא האבא שלו ואנחנו הורי הבשר שלו בלבד.הוא כתב לנו מכתבים מלאיי ארס ושקרים שאנחנו התעללנו בו ושהוא שונא אותנו.עלי לציין שהיינו הורים דואגים ואוהבים יש לנו עוד בת שגדלה בדיוק באותם תנאים עם כפית של זהב מלאה באהבה אל שניהם.בקיצור השניים נישאו והוא פשוט שלח לנו תמונה מהחתונה.בהמשך למרות הכל נסענו אליהם מספר פעמים אך היחס העויין שלו כלפנו לא השתנה.נולד לו בן שהכרנו ואהבנו עד מאד ובמספר הפעמים המועט שנפגשנו איתם הנכד הזה ואנחנו יצרנו קשר אהבה בלתי רגיל ואז החלו המניפולציות ולא יכולנו להמשיך לדבר או לראות את הנכד אלא כאשר הוא היה מחליט שבא לו.היה קשה עלבו בנו זילזלו בנו ואני ניסיתי לראות רק את מה שטוב עד שאי אפשר היה יותר.בינתיים נולדו להם עוד 3 ילדים שאנחנו לא מכירים ולמדנו לחיות בלעדיהם כשבהבנתנו הבן אדם שנמצא שם אמנם הוא הבן שלנו אבל הוא בן אדם שונה לחלוטין זר מוחלט שהחליט שאנחנו לא ראויים להיות הורים או סבא וסבתא.זאת תמונה מאד כללית קרו המון דברים הזויים לאורך השנים ואשתו לא עשתה דבר כדי לשנות את המצב. אני אומרת שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מוצלחת שעושה כל מה שאפשר לחיות חיים מאוזנים וטובים אני במקומה הייתי עושה הכל כדי שבעלה יהיה בקשר עם ההורים בדיוק כפי שעשיתי אני עם בעלי בתקופות קשות עם הוריוץתמיד דאגתי שהוא יהיה איתם בקשר למרות המחלוקות כי הורים יש רק זוג ורק פעם אחת בחיים.אנחנו אנשים חזקים ו...
תשובה מפי ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית:
שלום רב,
 
ברור שהתמונה המצטיירת כאן היא חלקית בגלל מגבלות האתר.
 
המצב שאתם מתארים יכול לנוע בין סיפור עצוב של איש הנכבש בקסמיה של אישה מסיונרית ועוינת ועד
 
למחלת נפש של ממש הגורמת לשינוי האישיות.
 
כך או כך נראה שיכולתכם לשנות את ההחלטות התמוהות של הזוג מוגבלת לכל הפחות.
 
כדאי לנסות לפחות ליצור קשר עם הנכדים לכשיגדלו כדי שיכירו גם סבא וסבתא בריאים ואוהבים.
x סגור

 
שלום אני בן 23 וקראתי את המאמר על חרדה חברתית ורוב התסמינים שמופי...
תשובה מפי ד"ר רוני ומוש, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט
שלום אני בן 23 וקראתי את המאמר על חרדה חברתית ורוב התסמינים שמופיעים שם חלים עלי,אני תמיד ידעתי שיש לי בעיה לדבר עם אנשים חדשים ממבחנים לצאת עם בת זוג וכ"ו ותמיד אני אומר לעצמי שביטחון בעצמי שלי נמוך מאוד ואני מנסה לשפר זאת על ידי כך שאני מעודד את עצמי ואומר לעצמי בראש את כל הדברים הטובים שעשיתי והכל בסדר איתי לדוגמה יש לי בגרות סיימתי צבא ביחידה קרבית והכל בסדר אבל קשה לי להיתמודד עם אנשים ואני כל הזמן מרגיש מאוים שאני עם אנשים ושמדברים איתי כאילו אני לא מצליח להיתבטאות ואני מרגיש כל הזמן חסר ביטחון. ועכשיו אני מודע לבעיה שלי ורוצה לטפל בה למרות שלא קל לי להודות בזה אז עם תוכל להכווין אותי ולהסביר לי איך אני מתחיל את הטיפול אני יודע לך מאוד
תשובה מפי ד"ר רוני ומוש, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט:
שלום רב,
לפי תיאורך הביטחון העצמי שלך אכן אינו גבוה אבל לא הייתי קופץ בהכרח למסקנות על חרדה חברתית.  אסור לשכוח שכל שכל מה שכתוב באינטרנט, מאמרים וכו' (כולל תשובה זו) נעשו ללא בדיקה פרונטלית של אדם ולכן הם "במסגרת המלצה בלבד".
יש לזה יתרונות בכך שהם מביאים לתשומת ליבו של אדם את אופי הבעיה  ואת העובדה שבכלל תתכן בעיה. מצד שני, מאוד קל לייחס לעצמנו את הבעיה ובכך לשגות באבחנה (אם בכלל יש כזו). 
 המלצתי לך היא בראש ובראשונה ללכת להבדק אצל מומחה, פסיכיאטר  או אם יש לך חשש מן החשיפה אתה יכול להתחיל בבדיקה אצל רופא המשפחה. 
 
אם אכן אובחנת כסובל מהפרעת חרדה יש אפשרויות טיפול מגוונות כגון טיפול התנהגותי משולב עם טיפול תרופתי וכו'. יש הרבה אופציות. אבל הכי חשוב זה להבדק ומשם להתחיל את הטיפול. 
 טיפול נכון ישפר מאוד את איכות חייך.
x סגור

 
הי שמי דני, בת 27. עד לםני חצי שנה נטלתי ציפרלקס 10 מ״ג פעם ביום ...
תשובה מפי ד"ר יובל בן אמנון, פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט
הי שמי דני, בת 27. עד לםני חצי שנה נטלתי ציפרלקס 10 מ״ג פעם ביום לתמשך שנתיים לאחר שעברתי תקופת חרדות עקב לחץ יומיומי... היום במסגרת עבודתי כעורכת דין מוצאת את עצמי כפעם בחודש עם לחץ בחזה ותחושת ניתוק שאין לי אוויר. שאלתי האם יש כדור שיכול לעזור נקודתית לאותו הרגע? אני לא רוצה לחזור ליטול כורים בקביעות חשוב לי להתגבר ולהתחשל ללא נטילת כדורים. תודה :)
תשובה מפי ד"ר יובל בן אמנון, פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט:
שלום רב,
הפסקת טיפול נוגד דיכאון וחרדה עלולה לגרום לחזרת החרדות אחרי תקופה מסוימת.
לפעמים, במצבים אלה כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ולשקול חידוש של התרופה שבה טופלת בעבר ועזרה לך. לחליפין, את יכולה לבקש מהרופא תרופות הרגעה "נקודתיות" שמרגיעות באופן מיידי כאשר את חווה חרדה. יתרונן של תרופות אלה הוא המהירות שבה הן משפיעות.
מאידך, לא מומלץ לקחת אותן לאורך זמן והן עלולות להשפיע על הערנות ועל חדות המחשבה (בגלל האפקט המרגיע /מנמנם שלהן).
לכן מכיוון שבבריאותך הנפשית והגופנית אנו עוסקים אני ממליץ לפנות להתייעצות על מנת לגבש אסטרטגיה טיפולית שמתאימה לך.
x סגור

 
בת זוגתי בת 43 הייתה מטופלת שנים בפלוטין נגד דיכאון. לפני כשנה מצ...
תשובה מפי ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית
בת זוגתי בת 43 הייתה מטופלת שנים בפלוטין נגד דיכאון. לפני כשנה מצבה החמיר והיא עברה למינון גבוה יותר של ויפאקס (350 מ"ג) התרופה החדשה גרמה לה למצב של ירידה בחשק המיני וגם אם ישנם רגעים שהיא רוצה סקס היא לא מצליחה להגיע לאורגזמה בשום צורה לא חדירה (שלפני כן הביאה אותה לאורגזמות רצופות) ולא גירוי הדגדגן. מקריאה אודות תופעות הלואי של התרופה למדנו שזו אחת מהן. האם ישנה דרך להחזיר לה את ההנאה שהיתה לה פעם. בתודה מראש
תשובה מפי ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית:
שלום רב,
תרופות רבות נגד דיכאון פוגעות בחשק המיני וביכולת להגיע להנאה.
לעתים קרובות הטיפול היחיד הוא החלפה של התרופה,
רצוי לתרופה ממשפחה אחרת (למשל וולבוטרין)
x סגור

 
האם תוכלי להסביר לי מדוע לויאפקס יש תופעות לוואי כה קשות כשמנסים ...
תשובה מפי ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית
האם תוכלי להסביר לי מדוע לויאפקס יש תופעות לוואי כה קשות כשמנסים להפסיק? אני יודעת שזה קשור לזמן מחצית החיים הקצר של התרופה אך איך זה בדיוק בא לידי ביטוי באופן כימי בגוף? מה התגובות הכימיות שמתרחשות וגורמות לתגובות החריפות האלה? אני שואלת כיוון שאני מתכוונת לנסות להפסיק עם התרופה אבל אחרי מה שהרגשתי כששכחתי לקחת כדור פעם אחת, אני נורא מפחדת. זו היתה הרגשה נוראית שאני לא חושבת שאוכל לסבול לאורך מספר ימים. הורדתי במינון בהדרגה ואני מתכוונת להמשיך לעשות זאת כמה שאפשר, אבל אני מהמרת שבכל זאת יהיו תופעות לוואי. יש לי קצת ידע בביולוגיה ובכימיה והייתי רוצה להבין מה בדיוק קורה בגוף במצב כזה, כי זה יכול להרגיע אותי וגם כי אני תוהה אם יש פעילויות שמגבירות/מקלות את תופעות הלוואי - צריכת קפאין/עישון/התעמלות - בהנחה שזה קשור לאדרנלין איכשהו.. תודה רבה.
תשובה מפי ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית:
שלום רב,
 
ככל הנראה הסיבה היא ההשפעה שיש לתרופה זו על מערכת העצבים האוטונומית
 
והשפעתה על פונקציות פיזיולוגיות כמו לחץ דם.
 
 נראה כי השינויים בלחץ הדם ובתפקודים אוטונומיים אחרים עומדים בבסיס הקושי בגמילה.
 
שימוש בחומרים המעלים מעט לחץ דם וירידה איטית יכולים כנראה להקל.
x סגור

 
שלום, אני בן 54 נשוי 25 שנים לאישה נהדרת, לנו 2 ילדים, בן בגיל 23...
תשובה מפי ד"ר רוני ומוש, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט
שלום, אני בן 54 נשוי 25 שנים לאישה נהדרת, לנו 2 ילדים, בן בגיל 23 ובת בגיל 19. האשה והילדים מסבים לי נחת אבל.... רקע: אני אדם עובד באותו מקום עבודה בבעלות פרטית במשך 27 שנים. מקום העבודה הסב לי הנאה מרובה לאורך כל השנים עד לפני 3 שנים. מאז שינוי הבעלות המקום הפך מבית למקום עבודה. במהלך השנה האחרונה אני מרגיש חרדה שקשה לי להסביר אותה. אני חסר אנרגיה ואינני מגלה עניין בדבר. התרחקתי מחבריי לעבודה וחבריי הפרטיים ולמעשה אינני מקיים יחסי חברות עם איש מלבד אחי המבוגר ממני בשנתיים איתו אני נוהג לבלות מדי יום חמישי לאורך שנים ארוכות. אמנם אני ממשיך לצאת עם אחי מדי יום חמישי אך אינני חווה את אותה הנאה כבעבר. כל עולמי נכון לעכשיו הינו עבודה שבה ישנם ימים בהם אני מרגיש נוח אך מרבית מחשבותיי נתונות לסוף השבוע אותו אני מבלה בבית שבו אני מרגיש נוח ומוגן. אני טיפוס מאוד סגור ואין לי חיי החברה חוץ מאשר עם אישתי וילדיי. אוסיף כי בכל קושי שהיה במהלך כל השנים לא שיתפתי אף אחד והתמודדתי לבד מה שנקרא שמרתי דברים בבטן ונמנעתי מלהעכיר את חיי משפחתי. אני חושב שהגיעה שעתי לבקש ייעוץ. בתודה מראש.
תשובה מפי ד"ר רוני ומוש, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט:
שלום רב,
כל כלי קיבול יכול להכיל רק עד לסף שלו... אני חושב שעברת את הסף שלך. 
מעניינת יותר השאלה: אם יש לך מערכת יחסים כל כך טובה עם אישתך ועם ילדך הבוגרים, למה אתה לא יכול לשתף אותם במה שאתה עובר? ברור לי לחלוטין ששינוי הבעלות במקום העבודה גבה ממך מחיר נפשי גדול ואני תוהה גם כאן מדוע? האם היה סבב מינויים ו-"דילגו עליך"?
האם אתה חושב שלא מעריכים מספיק את עבודתך? יש הרבה שאלות כאן.
אני מבין שהרגשת צורך לגונן על משפחתך מפני בשורות רעות וקשיים שעברת בעבר, אבל אתה לא נותן להם את הקרדיט שהם אנשים בוגרים שיכולים להתמודד עם קשיים? 
מאחר ואתה מתאר תמונה קלינית שמתאימה לדיכאון תגובתי (על סמך דבריך בלבד...) אני חושב שהדבר הנכון ביותר היה לפנות למטפל (פסיכולוג, עובד סוציאלי וכו') ולשקול לפתוח את הדברים לשיחה.
לא הייתי פוסל את האפשרות של לקיחת טיפול תרופתי שיק את ההתמודדות.

דר' רוני ומש

x סגור

 
לאתר בגרסת סלולאר לחץ כאן